אורן הראל - משרד עורכי דין

בית המשפט פסק כי יש הבדל בין הסתלקותו של חייב מעיזבון (פעולה הניתנת לביטול על פי פקודת פשיטת הרגל) לבין הוראת מוריש בצוואתו לפיה נמנעת ההורשה לחייב בפשיטת רגל (הוראה שיש לכבד ולכן אינה ניתנת לביטול).
 בית המשפט דחה בקשות הנאמן לנכסי החייבת במקרה אחד ובקשת המנהל המיוחד לנכסי החייב במקרה אחר, בבקשתם לבטל הוראות בצוואות אשר ביקשו לעקוף את מתן הירושה לפושט רגל.
בשני המקרים עסקינן בצוואות במסגרתן הורו המנוחים כי חלקו של היורש, חייב בהליכי פשיטת רגל, יינתן לו רק לאחר שיצא מהליך פשיטת הרגל (בהסדר או בהפטר). משמעות הוראה זו בצוואה היא כי לנושיו של פושט הרגל לא תהא האפשרות להיפרע מנכסיו של המנוח.
לטענת המבקשים הוראת המנוחים סותרת את תקנת הציבור ודיני פשיטת הרגל בכך שהם מסייעים בידי החייבים להבריח את ירושתם מנושיהם.
בית המשפט פסק כי הוראת מוריש בצוואתו לפיה יורשו, חייב בפשיטת רגל, לא ירש דבר כל זמן שהוא מצוי בהליך, אינה נכנסת בגדר הברחת רכוש מנושים.¼br /> שאלה זו הוכרעה בשתי ערכאות רלוונטיות. האחת, בית המשפט לענייני משפחה אשר בסמכותו מצויים כל ענייני הירושה, והשניה, בית המשפט המחוזי אשר לו הסמכות לדון בכל העניינים הקשורים בהליכי פשיטת רגל.
בפסק דינה של כב' השופטת חני שירה מיום 17/01/2008 ת"ע (ראשון לציון) 3202/05 פלוני נ' אלמוני (לא פורסם), נפסק כי במסגרת זכותו של המנוח לעשות ברכושו כאוות נפשו, רשאי הוא גם לקבוע כי רכושו לא יגיע לידי נושיו של יורשו.
בית המשפט נסמך על פסיקתו של בית המשפט העליון לפיה קיימת זכות למצווה לעשות ברכושו ככל שיבחר, לרבות האפשרות להדיר יורשים חוקיים מהירושה על פי דין. מכך מסיק בית המשפט שזכות זו כוללת בתוכה גם את רצונו של המצווה לגרום לכך שרכושו לא יגיע לידי נושי יורשו.
בעניין זה, המצווה ביטא זכותו זו בצוואה באופן מפורש והורה כי כל עוד בתו הינה פושטת רגל היא לא תזכה לכל חלק מעיזבונו. מנתה תשמר בנאמנות אצל אחותה (יורשת נוספת) ותימסר לה עם מילוי התנאי – יציאתה מהליך פשיטת הרגל. ההתנגדות למתן צו קיום ירושה נדחתה.
בבש"א 10684/07 עו"ד יהורם לבונטין (מנהל מיוחד) נ' עו"ד אלכסנדר בנר (נאמן ומנהל הקדש) ואח' במסגרת פש"ר 2256/06 ביקש המנהל המיוחד את אישורו של בית המשפט להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה לביטול הוראות בצוואה הנוגעות לחייב.
המנוחה, בעניין זה, הותירה הוראה בצוואתה כי חלקו של החייב תנוהל בנאמנות על ידי מנהל העיזבון וזאת עד אשר יוכח למנהל העיזבון כי החייב כיסה את כל חובותיו לנושיו. המנהל המיוחד טען כי מטרת תנאי זה בצוואה הינו להבריח את נכסי החייב מנושיו, מטרה הנוגדת את תקנת הציבור, ועל כן דין תנאי זה להתבטל.
הכנ"ר בתגובתו התנגד לבקשה וטען כי פרשנותו של המנהל המיוחד לתקנת הציבור הינה מרחיקת לכת וחותרת תחת עקרון העל של קיום רצונה של המנוחה.
בהחלטתה של כב' השופטת אלשייך מיום 01/10/2007, הדוחה את הבקשה, נקבע כי המנוחה אינה כפופה לדיני חדלות הפירעון ועל כן לא חלה עליה כל חובה לפעול על פי רצון נושיו של בנה החייב. כב' השופטת מוסיפה ומתייחסת להבדל בין הסתלקות חייב מחלקו בירושה או בצוואה, פעולה אשר ניתן לבטלה מחמת היותה הענקה אסורה, לבין החלטה רצונית של המנוחה המציבה תנאים אשר ימנעו מנושי בנה ליהנות מנכסיה.
לסיכום, בית המשפט עורך הבחנה בין העקרונות העולים מתוך דיני חדלות הפירעון ואשר על פיהם ניתן להכריז על העברות נכסים של החייב כבטלות, לבין הוראות המנוח, אשר אינו כפוף לדיני חדלות הפירעון, לעשות  ברכושו כרצונו אף אם המדובר בפעולה אשר אינה נוחה לנושיו של יורשו.

נכתב ע"י עורכת דין מיה ארבל

ביום 21.5.08 הוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשה לפרק את חברת תקשורת בטוחה בע"מ. הבקשה הוגשה ע"י עו"ד אורן הראל (פשר 8277/08).
מדובר בבקשה לפירוק אשר הוגשה ע"י עובדי החברה.
דיון בבקשת הפירוק יתקיים ביום 2.9.08 כאשר כל נושה של החברה או משתתף שברצונו לתמוך או להתנגד למתן צו הפירוק- רשאי לעשות כן, במסגרת הפרוצדורה הקבוע בתקנות החברות (פירוק) , תשמ"ז- 1987.
בדיון הנ"ל יוחלט האם ליתן צו פירוק.
לאחר אישור צו הפירוק יכולים הנושים להגיש תביעות חוב וזאת במסגרת תקופת זמן של כ-6 חודשים מיום מתן צו הפירוק.
תביעות החוב נבדקות ע"י בעל תפקיד אשר ימונה ע"י בית המשפט. כל נושה הטוען לחוב של החברה כלפיו, צריך להוכיח את חובו בפני המפרק. המפרק בודק את תביעות החוב ומחליט האם לאשרם  באופן מלא או חלקי או לחילופין האם לדחותן.
לאחר שבעל התפקיד יכריע בתביעות החוב של העובדים, הוא מעביר את הכרעתו לביטוח לאומי, אשר עושה בדיקה נוספת שלאחריה הוא מעביר את הכספים המגיעים לעובדים ישירות לחשבונות הבנק של העובדים.

עו"ד אורן הראל – מטעם העובדים ידאג כי תביעות החוב יוגשו כדין וכן יפקח על ההליך הן בהיבט של הגשת התביעות והן בהיבט של קבלת הכספים לידי העובדים.

סיום הפירוק הינו בצו של בית המשפט המורה שהחברה תחוסל מיום מתן הצו.